מה מסתתר מאחורי – אני לא יודעת מה אני רוצה?

כשהשתחררתי מהצבא לא היה לי מושג מה אני רוצה ללמוד או לעשות בחיים שלי, ה”מבוגרים”. השאלה הזו – מה אני רוצה? הייתה משתקת אותי כל פעם מחדש.
אז בסוף הלכתי ללמוד ארכיטקטורה, זה החזיק מעמד שנתיים, כי היו אז דברים אחרים שהעסיקו אותי.
ואחרי כמה שנים שוב עמדתי מול אותה שאלה, ובחרתי עיצוב גרפי, ואחר כך גם למדתי פסיכולוגיה. ובכלל עבדתי בכתיבה ובעריכה.
אבל אף אחד מהדברים האלה לא ממש בער בי.
שנים התהלכתי עם התמיהה הזאת, איך אני לא יודעת מה אני רוצה?
הרי אני לא עד כדי כך חסרת כישורים או יכולות או תחומי עניין.
ואז לפני 4-5 שנים, כשמאחורי כבר 40+ שנה על הכדור הזה, נתקלתי בסרטון על המולטיפוטנציאלים – אנשים שמעניינים אותם הרבה תחומים ואין להם משהו אחד שבו הם דבקים כל החיים.

ואז הבנתי למה לא ידעתי מה אני רוצה –
לא כי שום דבר לא עניין אותי או משך אותי. אלא בדיוק ההיפך.
המון דברים עניינו אותי ובאיזשהו מובן בחירה באחד מהם (ללימודים / למקצוע) היה לי ממש מפחיד – כי זה אומר לוותר על כל השאר.
ועוד יותר מזה – בכלל לא ידעתי איך לגשת לשאלה הזו – מה אני רוצה? כי משהו בנסיבות חיי, מזמן, לימד אותי שיש תמיד עניינים יותר חשובים ויותר דחופים מהרצונות שלי.
אז למדתי להשתיק אותם, עד ששכחתי איך רוצים. לדעת איך יודעים מה רוצים.

גם במפגשים שלי עכשיו, סשנים בשיטת EFT, עולה לא פעם העניין של – אני לא יודעת מה אני רוצה. אבל כבר למדתי שכמעט תמיד זה לא העניין. כל פעם מחדש זה מתגלה:

אני יודעת מה אני רוצה, אבל באיזשהו שלב בחיים הורדתי מסך ביני לבין הרצון שלי.

אולי כי הבנתי שאין מקום לרצונות שלי, אולי כי חוויתי זלזול ברצונות שלי, אולי כי אני לא מאמינה בעצמי בכלל אז מה הטעם לרצות, אולי כי למדתי שלרצות לעצמי זה אוגיאיסטי.

אלה דברים שלמדנו לרוב בגיל מוקדם, ככה הסברנו לעצמנו את העולם כדי שנוכל לשרוד. אבל זה כבר לא רלוונטי לעכשיו.

מוזמנים לבוא ולהרים את המסך.

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *